מעבר לטלפוניית רשת עשוי להפחיד אירגונים מסויימים כי הוא שינוי מווחלט של הקונצפציה: הטלפונית הופכת להיות למעשה חלק מתשתית המיחשוב של האירגון ולא מערכת נפרדת המתוחזקת על ידי חברות נפרדות.
בנוסף, קיימת גם המציאות שבה ארגון השקיע אלפי ועשרות אלפי דולרים במרכזייה "מסורתית" שהולכת ומתישנת אך עדיין לא ניכה את מלוא ההוצאה בספרים, לרבות הטלפונים ה"חכמים" שמתאימים אך ורק למרכזיה הספציפית הזו.
מצד שני, רוב המרכזיות הרגילות -גם הדיגיטליות חסרות יכולות
VOIP
ושידרוגן והרחבתן עולה בכסף רב.
ישנם אירגונים המשלמים כסף רב עבור שלוחות רחוקות העוברות בקווי נל"ן יקרים, בעוד ששרתי
VOIP
מאפשרים חיבור דרך רשת האינטרנט הזולה יותר ואשר משמשת גם לצרכים נוספים.
הפיתרון המיידי הוא לחבר "תת-מרכזיה" למרכזת הקיימת. בכך יתאפשר להרחיב את מספר השלוחות תוך שימוש ברשת המחשבים האירגונית וללא צורך בחיווט נוסף, בעלויות נמוכות כאשר המרכזת החדשה תתחבר לשלוחות או לקווי החוץ של המרכזת הקיימת, בהתאם לציוד הפנוי באותה מרכזיה.
מעבר הדרגתי כזה עשוי להעניק תחושת בטחון בציוד החדש וכאשר יוחלט סופית להשבית את המרכזיה הישנה ניתן יהיה להחליפה במהירות ובעלות נמוכה בשרת אסטרג'ט.
ראוי לזכור כי פער המחירים גדל לטובת שרתי אסטרג'ט ככל שמדובר במערכת גדולה יותר עם מספר קווי חוץ ושלוחות רב יותר. ההפרשים עשויים להגיע לעשרות אלפי דולרים. ראוי גם לציין כי שרת אסטרג'ט, בהיות מבוסס משב זכאי לפחת מוגבר של מלוא ערך ההוצאה בתוך 3 שנים.